כאשר יש תנועות עם אותו סכום אך בתאריכים שונים, כמו פקודות משכורת, חיובי אשראי מול תנועות בנק וכדומה, אפשר לעזור למערכת לזהות התאמות נכונות על ידי הגדרת טווח ימי החיפוש.
במקרים רגילים, כדאי לצמצם את טווח התאריכים.
הסיבה היא שכאשר הטווח רחב מדי, המערכת עלולה למצוא כמה תנועות זהות ולהתבלבל ביניהן. לדוגמה, אם שורת הבנק היא על סך 1,000 ש"ח ויש שתי פקודות יומן באותו סכום - אחת כמה ימים לפני ואחת כמה ימים אחרי - המערכת לא תדע איזו מהן לסגור, ולכן לא תציע התאמה. צמצום הטווח עוזר לצמצם את כמות האפשרויות, וכך מקל על המערכת לבחור את ההתאמה הנכונה.
לדוגמה, אם תנועת יומן רשומה ב-30 לחודש והחיוב בבנק מופיע ב-10 לחודש הבא, כדאי להגדיר טווח של עד 10 ימים, כדי לאפשר למערכת לחבר ביניהם.
לעומת זאת, במקרים חריגים שבהם ידוע מראש שצפוי פער גדול בין התנועות, דווקא מומלץ להגדיל את הטווח.
לדוגמה, ברכישות בכרטיס אשראי שמופיעות בבנק רק חודשיים אחרי המועד, אם טווח החיפוש מוגבל מדי, המערכת לא תזהה את הקשר בין התנועות וההתאמה תתפספס. במקרה כזה כדאי להגדיר טווח של 30 ימים או יותר, כדי לאפשר למערכת למצוא התאמות שהתרחשו באיחור.
כדי להגדיר את טווח החיפוש, יש להיכנס אל "הגדרות" בפינה השמאלית העליונה, ולהזין את הערכים הרצויים בשדות:
"הצעת התאמה אם הפרש בימים אחרי הבנק עד" ו-"הצעת התאמה אם הפרש בימים לפני הבנק עד".
