במקרים שבהם רוצים למכור ללקוח כרטיסייה וירטואלית הכוללת מספר שימושים, אפשר לבנות תהליך מותאם באמצעות מודול הטריגרים וקריאות API.
חשוב להדגיש שמדובר בכיוון כללי לדוגמה, ולא בתהליך מובנה של כרטיסיות או ניקובים במערכת.
לפני שמתחילים, יש לוודא שמודול הטריגרים והאפשרות לעבודה עם API מופעלים בחשבון.
ניקח לדוגמה עסק שמוכר כרטיסייה של 10 שטיפות רכב.
אפשר ליצור מוצר בשם "כרטיסיית 10 שטיפות", וליצור תיקייה ייעודית חדשה בשם "כרטיסיות לקוח". בתיקייה ניתן להגדיר את השדות שנרצה לשמור עבור כל כרטיסייה, למשל שם הלקוח, סוג הכרטיסייה ושדות מסוג כן/לא בשם "ניקוב 1", "ניקוב 2" וכן הלאה, עד "ניקוב 10".
לאחר מכן ניתן ליצור תצוגה שתציג את כרטיסי המכירה הרלוונטיים לתהליך. בדוגמה שלנו נרצה לראות בתצוגה מכירות מהיום שבהן נמכר המוצר "כרטיסיית 10 שטיפות".
על התצוגה הזו אפשר להגדיר טריגר, כך שכאשר מופיעה בה מכירה חדשה, תתבצע קריאת API שיוצרת כרטיס חדש בתיקיית "כרטיסיות לקוח". באמצעות קריאת ה-API ניתן להזין בכרטיס את המידע הרלוונטי בהתאם לשדות וליכולות הזמינות בקריאה, ולקשר אותו למסמך המכירה.
מכאן, בכל פעם שהלקוח מגיע לממש שימוש בכרטיסייה, ניתן לסמן ידנית את שדה ה"ניקוב" הבא. לדוגמה, בביקור הראשון לסמן "ניקוב 1", בביקור השני "ניקוב 2" וכן הלאה.
אפשר גם להפעיל את מודול מעקב אחר שינויים, וכך יהיה ניתן לראות את השינויים שבוצעו בכרטיס, לרבות מי ביצע אותם ומתי.
זו כמובן רק דוגמה לאופן שבו אפשר לחבר בין תיקיות, תצוגות, טריגרים וקריאות API כדי לבנות תהליך שמתאים לצורך כזה. את המבנה המדויק של הכרטיסייה ואת המידע שיוזן בה ניתן להתאים לתהליך הרצוי וליכולות הזמינות בקריאות ה-API.